10 המסעדות הפופולריות ביותר
בפרה נאקון סי איוטאיה

אם אתם מסיירים במקדשים של האי ההיסטורי באיוטאיה והבטן מתחילה לקרוא לכם, קוואיטיאו ריאה לונג לק הוא השם הראשון שהמקומיים כאן יפנו אתכם אליו. זהו דוכן אטריות סירה ותיק שפועל כבר כמה עשורים, ממוקם מול ואט ראצ'בוראנה בכביש צ'קרפאט (בצד צ'יקון) — מרחק הליכה מוואט מהאתהאט או מוואט ראצ'בוראנה. ארוחה ראשונה מצוינת לכל טיול: מהירה, משביעה ונוחה לכיס, ומשם ישר חוזרים לסיור.

כוכב התפריט הוא אטריות הסירה במרק עשיר וריחני — הכפית הראשונה מביאה שכבות של תיבול ועומק מלא שהם קלאסיקה של מתכון אטריות סירה ישן. אפשר לבחור חזיר או בקר, טרי או מבושל לאט, בסגנון נאם טוק או טום יאם. פריט נוסף שהמבקרים מזכירים שוב ושוב הוא סאטיי החזיר: צלוי עד שהוא מבושם, רך, טובל ברוטב עמוק, ומשתלב באופן טבעי עם קערת אטריות חמה — צירוף שכמעט כל ביקורת מסכימה עליו.

המחירים באמת ידידותיים: החל מ-20 באט לקערה, ומנה מיוחדת סביב 40 באט. זה אומר שחבורה יכולה להזמין כמה סבבים בלי לדאוג לחשבון. האווירה היא של דוכן אטריות שכונתי, בצל עצים גדולים, רגועה ונינוחה. חניה מלפנים. מקומיים ותיירים מתערבבים כאן, במיוחד סביב הצהריים.

כדאי לדעת: המקום נפתח בבוקר המאוחר, בערך 08:00–16:00, וסגור ביום רביעי וביום חמישי השלישיים בחודש. אם אתם מתכננים ביקור, בדקו יום לפני שאתם יוצאים. הקערות הן בגודל אטריות סירה אמיתי — להזמין כמה בזו אחר זו זה לגמרי נורמלי. שעת העומס בצהריים יכולה להיות עמוסה אבל המטבח מהיר, אז התור זז. עצירה ממוקמת היטב לארוחה קלה בין ביקורי מקדשים.

כשמדובר בדבר האחד שאסור לעזוב את איוטאיה בלעדיו, המקומיים יהנהנו לכיוון רוטי סאי מאי אאבדין-פראנום סנג-ארון בלי להסס לרגע. החנות יושבת ממש מול בית החולים פרה נאקון סי איוטאיה בכביש אותונג, מייצרת ומוכרת רוטי סאי מאי ברציפות כבר יותר מ-70 שנה, ומחזיקה בהוקרת ביב גורמנד של מישלן כמה שנים ברציפות. התאמה מושלמת לכל מי שרוצה לטעום את המקור האמיתי — לא רק את השם — ולקחת הביתה מזכרת שלא יתחרט עליה.

ההזמנה המתבקשת היא הרוטי סאי מאי, שמגיע בשני סוגים: רגיל ופנדן ריחני. מה שמייחד את החנות הזו הוא הבצק, שמטוגן טרי מדי יום. רוב הביקורות מסכימות שהעלה גדול, רך ובעל מרקם לעיס יותר מרוטי סאי מאי טיפוסי במקומות אחרים. עטוף סביב חוטי הסאי מאי הדקים והאווריריים — שנטווים ברמת מתיקות מדויקת — כל העניין הופך לממכר. נקודת גאווה נוספת: הסאי מאי החום נעשה מצמצום סוכר אמיתי, בלי תוספת צבע. אם אתם מחפשים סאי מאי בצבעים זוהרים, הבעלים יגיד לכם בפשטות לנסות במקום אחר.

המחירים נגישים, ממארזים קטנים ועד גדולים — בערך 30 עד 200 באט לפי הגודל, קל להרים בתקציבים שונים. החנות פתוחה מדי יום בערך מ-06:00 עד 18:00. יש עומס אבל הצוות מנהל את התורים ביעילות, אז ההמתנה רק לעיתים נדירות ארוכה. כדאי לדעת: רוטי סאי מאי נמצא בשיאו מיד אחרי הקנייה — אכלו אותו בתוך היומיים הראשונים כדי לקבל את החוויה המלאה של בצק רך וסאי מאי מתוק. אם משאירים אותו זמן רב יותר, הטריות יורדת באופן טבעי, כמו שמצפים ממרכיב חי.

החנות שומרת על הקהל שלה כי הטעם כמעט לא משתנה בין דורות, הבצק נעשה בעבודת יד וטרי, המחירים נשארים קרקעיים והמיקום קל למציאה. עצירה כאן במהלך סיור באי ההיסטורי היא נוחה, ומשאירה אתכם עם מזכרת שיש מאחוריה סיפור אמיתי.

אם אתם מסתובבים סביב ואט מהאתהאט במרכז האי ההיסטורי של איוטאיה והבטן מתחילה להשמיע קולות, קוואיטיאו ריאה פה לק (המקורית) בכביש באנג איאן — ממש מול המקדש — הוא השם שהמקומיים יפנו אליו ראשון. המקום הוא חלק מהעיר כבר יותר מ-30 שנה, ומגיש אטריות סירה קלאסיות בקערה קטנה בסגנון המסורתי. כל קערה היא כמה ביסים בלבד, ולכן מקובל להזמין חמש, שש או יותר ולסדר אותן לאורך השולחן. מתאים מאוד למי שרוצה לטעום אטריות סירה אותנטיות של הבירה העתיקה בתקציב, או למי שהולך בעקבות מישלן — המקום מחזיק במעמד ביב גורמנד ברציפות מ-2023 ועד 2026.

התפריט המרכזי הוא אטריות סירה — לבחירתכם חזיר או בקר, בסירים נפרדים, כמה סוגי אטריות ובהם אטריות אורז דקות, אטריות אורז רחבות, ורמיצ'לי אורז ואטריות ביצים, ובסגנון נאם טוק או טום יאם. המחירים מתחילים בסביבות 20 באט לקערה רגילה; קערות גדולות וקערות בקר עולות מעט. תוספות שאנשים מוסיפים בדרך כלל כוללות חזיר פריך, וונטונים מטוגנים, ויש גם כנום ג'ין נאם יה וקינוחי חלב קוקוס מתוקים לסיום.

הטעם שחוזר בביקורות הוא מרק עשיר מספיק כדי שכמעט לא תצטרכו להוסיף לו דבר — החזיר והבקר טריים ורכים, ויש כדור דג בכל קערה. חלק מהמבקרים מוצאים את המרק מעט מתוק, או אומרים שהוא משתנה קצת מביקור לביקור — וזה כבר עניין של טעם אישי. העצה הכללית היא לטעום קודם, ורק אז לתבל אם מרגישים צורך.

האווירה היא של חנות רחוב פשוטה על המדרכה. בצהריים ובחגים ההמון צפוף — ייתכן שתצטרכו כרטיס תור ותמתינו לשולחן. אבל המטבח מהיר והתור זז מהר. מזומן בלבד. החניה מוגבלת. סגור בכל יום רביעי. אם אתם מתכננים עצירת צהריים לפני שממשיכים אל החורבות, זו עצירה במיקום טוב ובמחיר טוב.

אם אתם נוסעים בכביש אסיה דרך אזור אותאי של איוטאיה ומחפשים מסעדה תאילנדית עם טעם שנשאר איתכם, באן טה קו ראי הוא השם שאנשי איוטאיה ממשיכים להעביר הלאה. המסעדה מגישה בישול תאילנדי מסורתי לפי מתכוני משפחה, מחזיקה בהוקרת ביב גורמנד של מישלן כמה שנים ברציפות, והיא בחירת המשתמשים של וונגנאי. מתאימה מאוד למשפחות, לחבורות חברים שרוצות ארוחה רגועה בישיבה, או למטיילים שמחפשים עצירת צהריים אמיתית בדרך. המשיכה האמיתית היא ממחית הקארי הנטחנת ביד ומאיזון טעמים שלא דוחף כל כך חזק עד שהוא קובר את חומרי הגלם.

המנה שכמעט כל שולחן מזמין היא הקייל עם דג מלוח — גבעולים פריכים מוקפצים עם דג מלוח ריחני, וביקורת אחר ביקורת קוראת לה שונה מכל דבר שמוצאים במקום אחר. המנה המזוהה השנייה, זו ששמה את המסעדה על המפה, היא סנג וה קונג, מנת חצר מלכותית עתיקה שהמטבח קיבל מלקוח ותיק. אלה שרימפס מים מתוקים בסלט יאם עם רוטב תמרהינדי, פרוסות ג'ינג'ר, שאלוט ולימונגראס — איזון החמיצות, המתיקות והמליחות מעוגל ומדויק. הקארי הירוק עם כדורי דג פלה ראי בעבודת בית (הכדורים נעשים במקום וקופצים בצורה מספקת) מגיע במרק מתובל ומבושם לעומק. לאוהבי דגי נהר, גם הטום יאם עם דג שפמנון או הדג הרך המטוגן עם שום שווים הוספה.

המחירים נעים בערך בין 220 ל-550 באט למנה, כשתוצרת הנהר מטפסת גבוה יותר לפי חומרי הגלם — לחבורה, קחו בחשבון 250–500 באט לאדם, וזה הוגן ביחס למנות ולאיכות. האווירה היא של בית עץ לא רשמי, עם אזורים ממוזגים ואזורים פתוחים, מעוטר בחפצים תאילנדיים ישנים. חם ולא מתיימר. ממוקם מול רוג'נה קונדו פלזה בכביש אסיה, תת-מחוז קאם האן, מחוז אותאי — חניה קלה.

פתוח מדי יום, מהבוקר המאוחר ועד אחר הצהריים. בחגים ובסופי שבוע ארוכים השולחנות מתמלאים מהר — להגיע לפני הצהריים או להתקשר מראש זה המהלך החכם. חלק מחומרי הגלם מהנהר, כמו שרימפס או דגים, עלולים להיגמר אם תגיעו מאוחר, אז קצת גמישות תעזור לכם לקבל את התפריט המלא שתכננתם.

אם אתם קמים מוקדם ליום של סיורים באי ההיסטורי של איוטאיה ורוצים משהו חם להתחיל איתו, ג'וק ג'ה ני שוק הואה רו הוא מקום ארוחת הבוקר שמקומיי איוטאיה מספרים עליו זה לזה כבר עשרות שנים. חנות קטנה בכביש אותונג באזור שוק הואה רו, ליד ואט קון סן וחנות הלחמניות הסיניות המאודות אה מה — היא מוכרת ג'וק חזיר כבר קרוב לחצי מאה והפכה לציון דרך של ארוחות בוקר כאן. מתאים מאוד לכל מי שרוצה ארוחת בוקר מקומית אמיתית, בין אם מגיעים כמשפחה או לבד ובתקציב.

כוכב התפריט הוא הג'וק עם חזיר טחון בחתיכות גדולות וביצה. ביקורת אחר ביקורת מסכימה: כמות החזיר נדיבה — נתחים של ממש, לא פירורים — מוצקה ומתובלת היטב, בתוך דייסה טחונה חלקה ומשיית, עם טעם מלוח-אומאמי מעודן. אוכלים אותה עם פרוסות ג'ינג'ר ובצל ירוק. רבים מוסיפים ביצה רכה וקמצוץ פלפל לבן כדי לעגל את הכול. המחירים ממש הוגנים — ג'וק עם ביצה עולה בערך 40–45 באט, תמורה מצוינת ביחס לכמות החזיר שמקבלים.

האווירה היא של דוכן שוק בוקר פשוט. יש מקומות ישיבה בכמות סבירה, ומים חינם להגיש לעצמכם. המראה הרגיל הוא תור ארוך בחזית עוד לפני עלות השחר, כי המקום נפתח ב-05:00 ולרוב נגמר סביב 09:30. בפלטפורמת ביקורות המסעדות וונגנאי המקום מדורג סביב 4.2 וזכה בפרס בחירת המשתמשים של וונגנאי ב-2023–2024 — פופולריות אמינה.

כדאי לדעת לפני שיוצאים: אין חניה ייעודית — רק חניית רחוב. בואו מוקדם כי המלאי נגמר מהר; להגיע אחרי הצהריים זה לקחת סיכון שלא יישאר כלום. תכננו קצת זמן המתנה, ואחר כך הסתובבו בשוק הואה רו כדי לגלות עוד דוכנים פופולריים.

לכל מי שאוהב שרימפס מים מתוקים גדולים ועתירי ביצים, זה השם שאנשי איוטאיה מדברים עליו כבר עשרות שנים. ריואן תאי קונג פאו ואט צ'ונג לן היא מסעדה תאילנדית על גדת הצ'או פרייה, בתוך שטח ואט צ'ונג לן בתת-מחוז ראצ'קאם, מחוז באנג סאי — מקום ותיק שהפך ליעד קבוע למשפחות ולחברים שמשלבים ביקור במקדש עם ארוחה אמיתית בישיבה. מה שמחזיר אנשים לכאן הוא שיושבים ממש על המים. חלק מהאזורים נמצאים בבית בסגנון תאילנדי עם גג גמלוני גבוה; אחרים על סירה מסורתית שטוחת תחתית שעוגנת בגדה, שם הרוח מגיעה מהנהר והנוף נפתח לרווחה. מתאים לכל מי שרוצה לאכול בלי שום בהילות.

ההזמנה המתבקשת היא שרימפס המים המתוקים הצלויים: גדולים, חצויים, ומבושלים על גחלים — הבשר מוצק וקפיצי, וביצי השרימפס הכתומות-צהובות נוצצות בתוך השריון. רוב הביקורות אומרות שהשרימפס טריים, מתוקים ומכוילים בדיוק, ושהסוד האמיתי הוא רוטב הטבילה לפירות ים, שהמבקרים אומרים בעקביות שהוא כל כך טוב שהם חוזרים בשבילו לבד. מעבר לשרימפס, הדג הרך המטוגן עם שום, שרימפס מטוגנים במלח, ציפורני שרימפס מוקפצות עם גבעולי לוטוס וטום יאם עם מקרל סוס כולם מוזמנים לעיתים קרובות. אם שרימפס נהר חורגים מהתקציב, יש שרימפס מגידול שמוגשים כמנה בכמה מאות באט.

המחירים תואמים את מה שגובים על שרימפס מים מתוקים גדולים: בממוצע בערך 250–500 באט לאדם, וקילו שלם של השרימפס הגדולים יותר מגיע ליותר מ-1,000 באט בהתאם לגודל. המסעדה נבחרה לביב גורמנד של מישלן שלוש שנים ברציפות (2023–2025). בוונגנאי היא מדורגת סביב 4.2 ממאות מבקרים.

כדאי לדעת לפני שיוצאים: פתוח 10:00–18:00 מדי יום (הזמנה אחרונה בסביבות 17:45) — מוקדם יותר מרוב המסעדות שעל הנהר. שבת, ראשון ותקופות חג עמוסות מאוד; מומלץ מאוד להתקשר מראש כדי להזמין שולחן ולשריין גדלים של שרימפס, כי השרימפס הגדולים מוגבלים בכמות ואפשר לפספס אותם אם מגיעים מאוחר. חניה בשפע. כרטיסי אשראי מתקבלים. לא מוגש אלכוהול — קחו את זה בחשבון.

אם נסעתם עד שוק באן פאן במחוז סנה ואתם רוצים שרימפס מים מתוקים כמו שאנשי איוטאיה באמת מכבדים, ג'ונג בוריקאן — המקום של הייה קונג — הוא היעד. חנות עץ ישנה בתוך השוק, דור שני, פועלת כבר קרוב ל-80 שנה, בלי עיצוב מלוטש ובלי נוף מרהיב. אבל היא זכתה בביב גורמנד של מישלן מ-2022 ואילך כי האוכל בקערה אומר הכול. מתאימה מאוד לכל מי שנסע דרך ארוכה ורוצה את הדבר האמיתי — בעלים שמבשל, לא מטבח של הצגה.

ההזמנה המתבקשת היא שרימפס המים המתוקים הגדולים — צלויים או מטוגנים במלח. הביצים בשפע, הבשר מוצק וקפיצי. ביקורות רבות מציינות שהזמנת קילו שמתחלק בין שניים נותנת תמורה מצוינת. שרימפס בגודל 4 (ארבעה לקילו) עולה בערך 900–1,000 באט לקילו — זול משמעותית ממסעדות השרימפס המוכרות בעיר. מנות הבית — טום יאם צלול עם מקרל סוס במרק חמצמץ ריחני ומאוזן, ציפורני שרימפס מוקפצות עם גבעולי לוטוס, קציצת דג פלה ראי מטוגנת ודג רך מטוגן עם שום — עולות בדרך כלל סביב 150 באט למנה. המבקרים משבחים בעקביות את טריות חומרי הגלם ואת עומק הטעם, אם כי ביקורת מזדמנת מציינת שהשרימפס המטוגנים במלח יכולים לצאת קצת תפלים ביום מסוים — כל מנה שונה.

האווירה היא של מסעדה מקומית מהדור הישן עם לא יותר מתריסר שולחנות, ומטבח פתוח שנראה מהחזית. חניה מוגבלת. בוונגנאי היא מדורגת סביב 4.1 מכ-105 מבקרים, ומדורגת בשורה הראשונה של המסעדות בכל המחוז. כדאי לדעת: פתוח מדי יום בערך 10:00–17:30 — סוגר מוקדם. בעיקר מזומן. בסופי שבוע צפוף; מומלץ מאוד להתקשר מראש כדי להזמין שולחן ולוודא זמינות של גודל השרימפס שאתם רוצים לפני שאתם עושים את כל הדרך.

אם הסתובבתם בפארק ההיסטורי של איוטאיה ואתם מחפשים מקום מקורר לשבת בו בלי לוותר על נוף מלא למקדש, בוסאבה קפה & בייק לאב הוא בדיוק בית הקפה שחיפשתם. הוא יושב בסמטת צ'יקון באי ההיסטורי, פונה אל ואט ראצ'בוראנה ממש מעבר לכביש — חנות ישנה שעברה שיפוץ בכל ארבע הקומות. קומת הקרקע היא בר הקפה ודלפק המאפייה, שם אפשר לראות את המאפים נעשים טריים. הקומות העליונות הן אזורי ישיבה; הפופולרית ביותר היא הקומה השלישית, חדר עם חלונות גדולים שמביט ישירות אל הפראנג של ואט ראצ'בוראנה בלי שום דבר שחוסם. אנשים מצלמים אותו בלי הפסקה.

מה שמבדיל את בית הקפה הזה מהרגיל הוא שהמטבח לוקח את הסאי מאי — המזכרת האכילה המפורסמת ביותר של איוטאיה — ומשלב אותו בתפריט. המשקה שהכי מדברים עליו הוא השוקולד סודה פלוט שמגיע עם גלידת סאי מאי: תוסס, מרענן, והמתיקות מאוזנת בדיוק. בצד הקפה, החתימה היא אייסד ווייט מתערובת של פולים תאילנדיים ואתיופיים — רך, לא מר מדי. פריט נוסף שהמבקרים אומרים לא לוותר עליו הוא לחם קרם הקוקוס הרך שנאפה טרי מדי יום: לעיס מבחוץ, עדין מבפנים, התאמה טבעית לקפה.

המחירים נמצאים בטווח הרגיל של בתי קפה באי ההיסטורי. משקאות מתחילים בסביבות 85–125 באט; פריטי מאפייה נעים בין עשרות בודדות למאה ומשהו. כמה ביקורות מציינות שהמשקאות מגיעים בכוסות חד-פעמיות במחירי בית קפה, מה שנראה לחלק לא עקבי, אבל הציון הכללי בגוגל נשאר על 4.3 ממאות מבקרים — אנשים חוזרים בשביל הנוף והאווירה, שהם הסיבה המרכזית לבוא.

פתוח מדי יום 09:00–18:00. מהבוקר המאוחר ועד אחר הצהריים זו הנקודה המתוקה לאור טוב ולנוף אל הפראנג. כדאי לדעת: שירות עצמי ומדרגות בלבד — אין מעלית. בחגים יש תור לפינת הצילום בקומה השלישית. להגיע לפני שעות אחר הצהריים המוקדמות נוח יותר.

אם אתם מסתובבים בעיר העתיקה ליד ואט ראצ'בוראנה ומתחילים להרגיש רעב, מלקור קיטשן אנד קפה — המקום שהמקומיים קוראים לו בית הפפאיה — הוא מבנה עץ ישן וקטן בפינה ממש מול המקדש, מהסוג שנכנסים אליו פעם אחת וחוזרים. המסעדה מתחלקת לשני אזורים: הקומה התחתונה היא בית קפה ממוזג, בעוד הקומה העליונה היא מטבח תאילנדי פתוח עם רוח, שבו אפשר לשבת ולהביט בחורבות הצ'די העתיקות שבסביבה. מתאים מאוד למי שרוצה בישול תאילנדי מתובל באמת, וקפה ועוגה באותו מקום.

המנות שהכי מזמינים הן פאק בונג מוקפץ עם שרימפס טריים, דג מטוגן ברוטב דגים, אורז מטוגן באננס, חזיר מוקפץ עם בזיליקום קדוש, וקאריים תאילנדיים — טום קה דג עם עלי תמרהינדי צעירים, קארי צהוב וקארי ירוק. רוב הביקורות מסכימות שהאוכל נועז, החריפות אמיתית, עשבי התיבול ריחניים והמנות נדיבות ביחס למחיר. אם אתם לא עומדים בחריף, אמרו לצוות והם יכולים להוריד. בצד בית הקפה יש אמריקנו קר, קקאו קר, מאצ'ה לאטה ושייקים מפירות טריים — טובים להתקרר אחרי הליכה.

המחירים ידידותיים. מנות עיקריות בודדות מתחילות בסביבות 80 באט; משקאות ב-60–65 באט. שניים שמתחלקים בכמה מנות ומשקאות יאכלו טוב בסביבות 350 באט. המיקום הוא דקה עד שתיים ברגל מוואט ראצ'בוראנה. בית הקפה נפתח מ-08:00; המטבח מתחיל סביב 11:00 ופועל עד הערב. תערובת קבועה של מבקרים מחוץ לארץ ותאילנדים עוברת כאן, בזכות מבנה העץ הישן, הנוף למקדש ובישול שנעשה כמו שצריך.

כדאי לדעת: המסעדה קטנה — בצהריים ובערב בתקופות חגים ייתכן שתחכו לשולחן או לאוכל. כניסה ללא הזמנה בלבד; בדרך כלל לא מקבלים הזמנות מראש. להגיע בדיוק בשעת פתיחת המטבח או להימנע משעת השיא זו הגישה הקלה יותר. ידידותי לצמחונים. יש תפריט באנגלית. טוב גם לאוכלים רציניים וגם למחפשי בתי קפה שרוצים לשבת קרוב לחורבות העתיקות.

כשמזכירים את איוטאיה רוב האנשים חושבים על אטריות סירה חמות, שרימפס מים מתוקים ענקיים וצלויים על הנהר ורוטי סאי מאי לאכול תוך כדי הליכה. אבל לבירה העתיקה יש צד נוסף שאוהבי מתוק חייבים להכיר — מסורת הקינוחים התאילנדיים הישנה שלה. השם שמקומיי איוטאיה מעלים הכי הרבה הוא כנום מו קנג מה יאי, החנות שהפכה את המו קנג בכוסות עם סימן התרנגול לתמונה שאנשים מקשרים למחוז. מי שנוסע ליד אזור השוק הצף איותאיה ומדלג על המקום הזה מפספס אחת מנקודות השיא המקומיות האמיתיות.

הכוכב הוא המו קנג עצמו: משטח חלק ומבריק עם ניחוח של קרם קוקוס ושאלוט פרוס דק ומטוגן בשמן, מוגש בכוסות קטנות עם סימן התרנגול שהן מצולמות בדיוק כמו שהן מקסימות. האפשרויות כוללות מו קנג ביצה, מו קנג שעועית ומו קנג טארו. המתיקות מדודה — לא חדה ולא מתקתקה מדי — וכל כך קלה לאכילה שתמצאו את עצמכם מזמינים כוס אחר כוס. מעבר למו קנג, החנות מכינה יותר משישים קינוחים תאילנדיים נוספים טריים מדי יום, ובהם פייק פון עם קרם קוקוס טרי, טואה פאפ וגלידת קוקוס. להסתובב ולבחור זה כמו לעבור בשוק קינוחים קטן.

קסם נוסף הוא שהחנות עובדת גם כעצירת מזכרות וגם כמקום לשבת בו ולאכול קינוח. מבנה בן קומה אחת עם מיזוג, מחולק בבירור לאזור קנייה ולאזור ישיבה — נוח למשפחות שביקרו במקדשים כל היום ורוצות מקום קריר להתיישב בו. המחירים מתחילים בעשרות בודדות, אז בין אם אתם לוקחים קופסה הביתה או אוכלים כוס במקום, זה קל לכיס. הזמן הכי טוב להגיע הוא בבוקר המאוחר, בערך 10:00–11:00, כשהקינוחים פרושים במלואם, טריים ביותר ויש לכם את המבחר הרחב ביותר לבחור ממנו.

האמינות של החנות מגובה בהוקרת ביב גורמנד של מישלן — אישור לכך שהאיכות אמיתית והמחיר הוגן. לכל מי שמסיים טיול באיוטאיה עם מזכרת שיש לה סיפור, מו קנג בכוס עם סימן התרנגול ממה יאי הוא זה שגם המקומיים וגם מבקרים חוזרים ממשיכים להצביע עליו.